ישראל בעיני שורדי השואה וניצוליה

אסופת מאמרים הבוחנת את שורדי השואה וניצוליה מנקודת מבט אחרת

 ישראל בעיני שורדי השואה וניצוליה

בעריכת דליה עופר

הוצאת יד ושם

* * * * * *

 

פתאום ראיתי תמונה משונה, שנראתה כתמונה בספר שקראתי לפני אלף שנה. באחד הבתים שחלפו ליד האוטובוס יושבים יהודי ואשתו על המרפסת ושותים תה. […] הנה כך, שאננים, שבעים ומרוצים, יושבים יהודים על מרפסת ביתם ושותים תה. התמונה חתכה כה עמוק בלבי .עד כי התעוותתי. פתאום חשתי את פער הזמן העמוק, אשר נח ביני ובין שותי התה על המרפסת.

ד"ר אהרון פרץ, על חוויה שחווה זמן קצר לאחר עלייתו לישראל

עלייתם של שורדי השואה ושל ניצוליה ודרכי קליטתם בחברה הישראלית כבר נידונו במחקרים רבים. הדיון עסק בשאלת קבלתם של הניצולים בחברה הישראלית – האם ראו בהם אחים או זרים? האם התקבלו בחשדנות או בזרועות פתוחות? במחקרים מאוחרים יותר הוצגה תרומתם של הניצולים לחברה בישראל בתחומי הכלכלה, התרבות, הצבא ועוד. ואולם בכל המחקרים האלה החברה הישראלית היא שעמדה בלב הדיון. אסופת המאמרים ישראל בעיני שורדי השואה וניצוליה, בעריכתה של דליה עופר, מציבה את השאלה על ראשה ושואלת כיצד נגלתה ישראל לעיני עולי שארית הפליטה: האם מצאו בה את הבית המדומיין לאחר הטרגדיות של השואה ואבדן הקהילה, הבית והמשפחה? מה עשו כל אחד ואחת בתחומם כדי להפוך את ישראל לבית של ממש? כיצד עיצבו את חייהם לפי טעמם ואילו ערכים ותכנים שאפו להטמיע בחברה הישראלית המתעצבת? החוקרים שמאמריהם מתפרסמים באסופה זו באים מתחומי דעת מגוונים במדעי החברה והרוח, והם מספרים לנו את סיפורם של ניצולים ממגוון רחב של מגזרים , מקצועות ומעגלי חיים משנותיה הראשונות של המדינה ועד ימינו אנו (חרדים, קיבוצניקים, רופאים, סופרים, אמנים, מורים, נכים ועוד). לפני הקורא נפרשׂ פסיפס מרתק מעולמם של העולים מקרב שארית הפליטה הניצבים נוכח המציאות בישראל.

אנה פרנק

אנה פרנק

 

מאת סוזנה דייוידסון

ספר הילדים "אנה פרנק" מאת סוזנה דייוידסון בהוצאת דני ספרים, יוצא בהוצאה מחודשת. הספר שמביא את סיפורה של אנה והתקופה, נכתב בעזרתה של אווה שלוס, ניצולת שואה ואחותה החורגת של אנה פרנק.

בגיל שלוש עשרה נכנסה אנה פרנק עם בני משפחתה למחבוא סודי כדי להסתתר מהנאצים. במשך שנתיים אסור היה לה לצאת החוצה, לרוץ, לצעוק או לצחוק בקול רם מדי. במקום זאת, היא מילאה את היומן שקיבלה ליום הולדתה במחשבותיה וברגשותיה, עד ליום בו נתפסו בני המשפחה ונשלחו למחנות הריכוז. היומן שכתבה התפרסם בכל העולם והפך את אנה לסמל של אומץ לב, תקווה ואמונה, כמו גם לסמל סבלם וגורלם של בני העם היהודי בשואה.

 

"אנה פרנק" מאת סוזנה דייוידסון. מאנגלית: חגי ברקת, הוצאת "דני ספרים", 64 עמ'. כריכה קשה, מנוקד. מחיר לצרכן 78 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים ובחנות המקוונת של ההוצאה: http://www.siman-kria.co.il

 

אף בלא כתוּבָּה

סיפורה של לושיה גולדפינגר-שן מרַבְּקה

מאת: יגאל שחר

הוצאת יד ושם

* * * * * *

(208 עמ',  68 ש"ח)

סיפורה של לושיה גולדפינגר-שן הוא מיוחד ויחידאי. בזכות בקיאותה בשפה הגרמנית, הייתה עובדת כפייה במגורי הקבע של קציני הס"ס ובני משפחותיהם ברַבְּקה – עיירת מרפא וסקי במחוז קרקוב, למרגלות הרי הקרפטים. עדותה הייחודית מתארת את אשר חוותה, ראתה ושמעה במרכז העצבים של רצח יהודי רַבְּקה וסביבתה. בשל הבנתה את השפה היה באפשרותה לדעת ולהבין מה קורה בבתיהם ובחדרי חדריהם של אנשי גסטפו רַבְּקה. ימי שהותה בווילה מָרגרָבִּיָנקה ובבית הספר תֶרֶזקה והקשר הבלתי אמצעי שהיה לה עם קציני הס"ס ובני משפחותיהם חשפו אותה לחומרים שעין זר לא שזפתם.

נתיבי הבריחה מאימת הגסטפו הובילו אותה לקרקוב, בּוּכניה, סלובקיה, הונגריה ורומניה, ועוז רוחה, נחישותה ומוסריותה הביאוה ליטול תחת חסותה את אחיה ואת אחייניתה הצעירה ולנסות להצילם בסיוע של יהודים ולא−יהודים. לימים הביאה לוּשיה להרשעתו של פושע המלחמה וילהלם רוזנבאום, מפקד בית הספר לקצינים ברַבְּקה.

כתוּבָּה היא חוזה נישואין – כתב התחייבות רשמי, אולם לוּשיה חשה צורך לעזור, לסייע ואף להציל ממוות, לא מתוך חובה אלא מתוך הכרה. רגשי האחריות והחמלה שפיעמו בה, הדריכו את פעולותיה. היא קיימה הלכה למעשה מחויבויות בלי כתוּבָּה. גם בלא כתוּבָּה היא הייתה מחויבת ליחיאל בעלה. גם בלא חובה היא קיבלה על עצמה להיות אם לאחייניתה. בלא חובה היא הייתה לאמו של אחיה, מַארֶק. בתוך הכאוס שהייתה נתונה בו שמרה על הרמה המוסרית הגבוהה ביותר. בכל אשר פנתה חשה מחויבות להיות מעורבת, תוך נטילת סיכוני חיים משמעותיים וללא רתיעה מסכנות ומקשיים.

הספר "אף בלא כתוּבָּה" מביא את סיפורה של לושיה בתקופת השואה, סיפור הנותן תמונה על גורל יהודי מזרח אירופה, ובו נשזרים גם סיפוריהם של בני משפחתה המורחבת, שכנים, ידידים ומכרים בפולין ובארצות שברחה אליהן עם בעלה יחיאל שֵן.

לוּשיה (או בשמה הנוכחי, שרה פלר) היא היום בת 94 ומתגוררת בתל אביב. ממרום גילה המופלג, כשהיא מנסה לערוך את מאזן חייה, היא מוצאת שהמאזן חיובי. ההוכחה המובהקת לכך הם בתה יהודית, שלושת נכדיה, שלושת ניניה ואחיה מַארֶק ומשפחתו.

מאחורי כתיבת הספר

יגאל שחר, ביקר ברַבְּקה מספר פעמים בתפקידו כמדריך בני נוער בפולין.

הידיעות על מה שקרה ליהודי רַבְּקה והסביבה היו מועטות ומקוטעות, ועוררו את סקרנותו.  בחיפושיו הגיע אל לושיה גולדפינגר-שן (שרה פלר), בסיפורה מצא תשובות לרבות משאלותיו אף שמעבר לעדותה, הבהירה והמדויקת, לא הצליח למצוא עדויות אחרות שהיה בכוחן לשפוך אור נוסף על האירועים.

בהכירה בחשיבות סיפורה, ומתוך הבנה שביכולתה לחשוף את מעשיהם האכזריים של הגרמנים, למען לא יישנו שוב, ניאותה לוּשיה להצעתו של שחר לכתוב את האירועים ולהוציא לאור את סיפורה. ספר זה הוא במידה רבה סיכום פרקי חייה הסוערים ופרי חוסנה הנפשי שעמד לה בהתמודדותה עם עברה.

העשב נרדם בשדות

ספר שירה

מאת: יאיר בן־חור
הוצאת פיוטית
***
111 עמ' – 78 ₪

ספרו של יאיר בן־חור "העשב נרדם בשדות" מפגיש את הקורא לאו דווקא עם חוקי השירה, על כן התוצאה אינה אחידה, אבל מסקרנת ומושכת את הקורא לקריאה מתבוננת ומעמיקה.
קשה לי להכניס את סגנון כתיבתו של יאיר תחת כותרת אחת, זה ייחודו וזה היופי שבספר, והקוראים יצטרכו "לחבר" בעצמם את הכותרת, איש־איש לפי טעמו. המקום הזה שמשאיר המשורר לקוראיו, הוא זה שמרתק את הקורא, ומאפשר לו למצוא את מקומו. השירים מקוטלגים עפ"י נושאים/שערים, המסייעים לקורא להתבונן בעבודה החזותית וליהנות ממנה.
בספרו של יאיר אפשר למצוא שירים מצוינים לצד שירים טובים, יחד הם מהווים סיפור מתפזר שאינו בהכרח קוהרנטי, אבל כאמור מסקרן. השירים והדימויים עוסקים בחומרים מהם מורכבים עולמות השירה והאמנות, לא אחת יש להעמיק באחד השירים ולגלות רבדים עמוקים ומעניינים. בעת הקריאה, כמו השקפתי ממבט על, על המציאות, או על ההתפתחות האנושית, על הציוויליזציה, למשל בשיר:
פוסט מודרניזם

מַעֲלִיּוֹת עוֹלוֹת יוֹרְדוֹת
קֶצֶב הַלֵּב מוּאָץ
הָעִיר זוֹרֶמֶת בְּשֶׁצֶף
רַק הָעֵשֶׂב עוֹד נִרְדָּם בַּשָּׂדוֹת.

מְגַדְּלֵי כֻּתְנָה נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם
כְּבִישִׁים נֶעֱרָמִים מִכָּל צַד
פִּרְחֵי עוֹנוֹת קְבורִים
וְאֵין בָּא לְבַקְּרָם.

וְגַם אֲנַחְנוּ נִרְמָסִים
תַּחַת הֲרִיסוֹת הַגַּנִּים
תַּחַת גּוֹרְדֵי שְׁחָקִים
שֶׁמְּאַיְּמִים לְפוֹרֵר אֶת הַשָּׁמַיִם.

 

משיריו של יאיר ניתן ללמוד על המשורר ובעיקר על אהבתו לשירה, האקלים בספר הוא אקלקטיקה של סקרנות ותשוקה לגעת בכל מיני נושאים. למרות שאני קוראת לאט ובאופן מתבונן מאוד, בקריאה הראשונה גמעתי את הספר בחטף, התובנות וההתבוננות באו בקריאות הנוספות, אך זה לא הצריך מאמץ מיוחד, כי השירה בספר חוגגת את עצמה ומזמינה את הקורא להצטרף אליה. שיר מיוחד שהשאיר עליי רושם עז הוא השיר:
קמטים
קִמְטֵי פָּנִים
כִּתְמֵי שָׁנִים
חֲלוֹמוֹת יְשָׁנִים
וְתִקְוָה חֲלוּדָה.

מַאֲבָק מִתְמַשֵּׁךְ
אוֹר מִתְחַשֵּׁךְ
הַיּוֹם עוֹד נוֹשֵׁךְ
וְשַׁלְוָה אֲבוּדָה.

צְפוּיָה תְּבוּסָה
צְפוּיָה
וְהַזְּמַן אָבַד
בַּמִּנְהָרָה.

וְיוֹם אֶחָד הַמַּרְאָה תְּשַׁקֵּר לָךְ
מֵרֹב שֶׁתִּרְצִי לְהַאֲמִין.
הַזְּמַן נִצְחִי
הַנֶּצַח אַל־זְמַנִּי
וְאַתְּ
לֹא תְּנַצְּחִי.
השיר חכם מאד, הוא כמו מנסה לפצח את ההתפתחות האישית של האדם אבל לא רק, יש בשיר זה חכמת חיים וחכמת השנים והתבוננות חכמה על החיים.

שיר נוסף שהרשים אותי הוא שיר רליגיוזי, הבדלה. אני מצאתי בו עוד יותר.
הבדלה

גְּבוּל הַטַּעַם הַטּוֹב נֶחֱצֶה פַּעֲמַיִם:
בְּבֹקֶר יוֹם רִאשׁוֹן וּבְלֵיל שִׁשִּׁי
וּבִשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ
שֶׁקֶט יַחֲסִי.

ההבדלה בין קודש לחול ובין חול לקודש, אבל לא רק. אפשר להעמיק ולהתבונן בצניעות המאפיינת את השיר הקצר והמדויק, צניעותו של האדם אל מול אלוהיו. טקס ההבדלה מזכיר לאדם כי אלוהים עצמו הבדיל בין קודש לחול, אבל גם בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אצל יאיר כל אלה נדחסו בביטוי "שֶׁקֶט יַחֲסִי", ללא יומרות גדולות. היות ויש טוענים כי בטקס ההבדלה יש מה שמזכיר לנו את האדם הראשון ואת חטאו, אל לנו להתרהב, והשקט היחסי מחזק את הצניעות של האדם כאשר הוא עובר מיום הקודש וחוזר לימות החול ועמו קדושה.
אי אפשר להציב שיר יחיד/בודד מתוך מכלול השירים כמשקף את כתיבתו של יאיר, אך בהתבוננות שלי בשיר ההבדלה למשל, השתמשתי בגישה הטקסטואלית, בעיקר בגישה המפרשת סמלים, במקרה זה סמל היונק את כוחו מהמסורת היהודית. חשוב לציין שלא כל השירים בספר עשירים בסמלים כמו השיר הזה, ולא כל השירים מקפלים בתוכם משמעויות הנסתרות מן העין.

בדבריי אלו אני מציעה אפשרות לקריאה רבת־שכבות, אפשר להפריד ביניהן ולהתבונן בכל שכבה בנפרד וגם בכולן יחד, מבלי להתחשב בסמוכות לה.

אני אומרת זאת מאהבה

שירים

מאת: מיכל סנונית

הוצאת מודן

* * * * * *

(62 עמודים, 68 )

השירה היא הדם של הנפש. היא הבגד היפה של הכאב.

היא המוזיקה של הרווח בין המילים.

השירה אומרת את שאי־אפשר לומר בשום דרך אחרת.

היא מציאות מדומיינת. היא חלום אמיתי.

מענגת ומתעתעת. שליטה ונשלטת. מתבצרת בגוף

ונבעטת מתוכו החוצה בכוח הנשמה.

                                                                                                                                                                           מיכל סנונית

שירתה של מיכל סנונית מקבלת תפנית מפתיעה בספרה "אני אומרת זאת מאהבה".

לצד שירתה הלירית הנודעת, תופסים בספר מקום מרכזי שירים שחלקם בעלי גוון מחוייך ואירוני  ואחרים, הנוקטים לשון ישירה, בוטה וכואבת.

לספר שלושה שערים:

שער ראשון: "מתוך העשבים השוטים עולים ובאים ימים טובים" – המורכב ממחזור שירים שבמרכזו השיר: "נאום העשבים השוטים". מיכל סנונית מובילה את "שירת העשבים" למקום מפתיע ובלתי צפוי. בפעולת קילוף מתבקשת, ימצא בהם הקורא שירה אקטואלית, ביקורתית, שניתן לקחת אותה לכיוונים שונים כיד דמיונו של הקורא.

שער שני: "נקודת תצפית" – שירי התבוננות בתהליכי הזמן, בנופי והלכי הנפש, כתובים  בצורה מזוככת, מהורהרת, מציירים תמונות מחיי היום יום בסביבה אנושית מוכרת .

שער שלישי: "לילה לילה לאה" – בשפה אינטימית, שבאופן פרדוקסלי גם חודרת ומטלטלת, מכונסים שירים של צפונות הלב, שככל שהם אוטוביוגרפיים ואישיים, כן יש בהם מצפונות לבו של כל אדם ("הקשיבו לציוץ העפרוני/ הוא היודע את הלב/ וצפונותיו." עמ' 53).

הספר "אני אומרת זאת מאהבה" הוא ספר שיריה ה-13 של מיכל סנונית. קדמו לו בין היתר: "נגיעה"; "ללחוש אהבה"; דרך היופי דרך הכאב"; "שירת הלב" ו"שאהבה נפשי". וכמובן ספרה הנודע "צפור הנפש" שתורגם ל-38 שפות והפך לנכס צאן ברזל שהעניק השראה גם ליוצרים בתחומי המחול, המוסיקה והתיאטרון, בארץ ובעולם.

שיחה לילית

א.

הוֹלְכִים לִישֹׁן, אֲנִי אוֹמֶרֶת.

וְאַתָּה אוֹמֵר, נְדִידַת הַצִּפּוֹרִים מִתְאַחֶרֶת הַשָּׁנָה,

וּפָנַי נוֹדְדוֹת אֶל חֶלְקַת צַוָּארֵךְ.

אֲנִי בְּגַבִּי, מַתִּירָה אֶת כַּבְלֵי חָזִיָּתִי,

מְכִינָה עַצְמִי לִכְבוֹד הַשֵּׁנָה

אֵלֶיהָ אָנוּ הוֹלְכִים יַחְדָּו

לַיְלָה לַיְלָה, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

כְּשֶׁחֶלְקַת צַוָּארְךָ תֹּאבַד בְּחֶלְקַת צַוָּארִי

נָשׁוּט כִּשְׁנֵי בַּרְבּוּרִים בַּנָּהָר

וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת בּוֹרְאִי

עַל שֶׁבְּרָאֲךָ.

ב.

וְהַנָּהָר שִׁירַת בַּרְבּוּר

וְאֵין דִּבּוּר.

שִׂיחָה שְׁתוּקָה

אִישׁ בְּאִשָּׁה.

בַּרְבּוּר בְּתוֹךְ בַּרְבּוּר

וְאֵין דִּבּוּר.

על מיכל סנונית וספריה

מיכל סנונית פרסמה עד היום 41 ספרים. ספרי שירה למבוגרים וספרי ילדים רבים, ביניהם ספרים לכל גיל-למבוגרים וילדים כאחד.

בין הפרסים שזכתה בהם: פרס בינלאומי לספרות ילדים, ז'נבה 1993; פרס הנשיא ומשרד החינוך במקסיקו, שם הוכרזה כסופרת השנה לשנת 2006. בארץ זכתה בפרס ראש הממשלה 2005 ועוד.

ספריה זכו להצלחה בינלאומית, תורגמו לשפות רבות ונמכרו ברחבי העולם בכשלושה מיליון עותקים. בראש עומד "ציפור הנפש" שתורגם ל-38 שפות, כיכב ברשימות רבי המכר וזכה לשבחי הביקורת שהשוותה אותו ל"נסיך הקטן" של אקיזפרי ו"השחף" של ליווינגסטון. בגרמניה בלבד נמכר צפור הנפש בשבע מאות וחמישים אלף עותקים עד כה, באנגליה בכ-120,000 עותקים וסך מכירות הספר בספרדית עומד על מעל 300,000 עותקים. ב-1993 זכה הספר במקום הראשון בתחרות הבינלאומית היוקרתית לספרות ילדים בז'נבה וב-2006 נבחר ע"י הנשיא ומשרד החינוך כספר השנה במכסיקו. לרגל הזכייה הודפס הספר במהדורה מיוחדת בת מאה אלף עותקים והופץ בכל בתי הספר  והספריות במדינה. בתחילת 2010 חגגו באנגליה במהדורה חגיגית את יציאת העותק המיליון של הספר בשפה האנגלית ברחבי העולם. הספר זכה לעיבודים לבמה, מחול ומוסיקה. בשבדיה יצרו בהשראת הספר יצירה למחול, סרט לטלויזיה הממלכתית-חינוכית ומחזמר. תיאטרון המחול בדיסלדורף העלה בספטמבר 2008 את ציפור הנפש בהצגת בכורה במסגרת פסטיבל המחול Take-off 3, ואילו בארץ הוצג בפסטיבל ישראל מחזה מוסיקלי המבוסס על הספר בהפקת המדיאטק  בחולון.

לאחרונה ראה הספר אור בצרפת.

ספרים נוספים של מיכל סנונית המצליחים בחו"ל הם: "בוא וחבק אותי" כ-200,000 עותקים ברחבי העולם, "יד ביד עם אלוהים" כ-100,000 עותקים ברחבי העולם  ו"תגיד לי שאתה… תגידי לי שאת…"

לאחרונה ראו אור בתורכיה ובפורטוגל מהדורות חדשות של "צפור הנפש", "בוא וחבק אותי" ו"יד ביד עם אלוהים". "ציפור הנפש" ו"בוא וחבק אותי" יצאו בשנה האחרונה גם בערבית בהוצאת דאר אל הודא, בתרגומה של פתחיה טברי והופצו בארץ ובשטחים.

בעונה של 2008 העלתה התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוחו של גיל שוחט יצירה מאת מיכל סנונית בשם "ירמיאו החתול – פנטזיה לחתול ותזמורת". הלחין אייל באט, שיחקו וקראו עירית ועזרא דגן. קונצרט ראשון עלה בחודש מאי 2008. לקראת הקונצרט יצא ספר לילדים "ירמיאו החתול" כשם היצירה המוסיקלית.

 

מיכל סנונית נולדה בקיבוץ עין החורש בו גדלה, התחתנה וילדה את שלושת ילדיה. כיום מתגוררת בתל אביב. בוגרת החוגים לספרות עברית ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. במשך השנים הייתה רועת צאן ומטפלת בילדים, עיתונאית ב"על המשמר" בו ערכה את מדור התרבות ואומנות ואת מוספו השבועי "חותם". כיום בנוסף לכתיבתה הספרותית נפגשת עם קהל קוראים ילדים ומבוגרים, מרצה ומשוחחת בנושאי ספרות שונים במתנ"סים, מועצות אזוריות ובחוגים לספרות ברחבי הארץ.

ספרים לכל גיל וספרי ילדים (רשימה חלקית):

"צפור הנפש", הפצה מודן, 1985; "אדם והפרח", כתר, 1987; "איילת השחר", כתר, 1987; "דרך הלב", זמורה ביתן, 1989; "איש עם כובע על הגובה", מעריב, 19921; "מסיבה משפחתית", מעריב, 1993, (מבחר שירי ילדים משנות ה-80 – 70); "בוא וחבק אותי", הפצה מודן, 1997; "יד ביד עם אלוהים", הפצה מודן, 1999; "תום כבר לא לבד", ספרי אריה ניר, 1995; "לי-אור", ידיעות אחרונות, 2000; "כמה דוב בבית",מודן 2004; "שירה נוסעת העירה", מודן, 2006 ו"ירמיאו החתול", מודן 2008.

 

בין ספרי שיריה העיקריים: "מי מפחד משירים רומנטיים", כתר 1987; "נגיעה", כתר 1990; "בא והולך",זמורה-ביתן 1992; "דרך היופי דרך הכאב", ידיעות אחרונות 1999; "ללחוש אהבה", ביתן 2004 ו"שירת הלב", כנרת, זמורה ביתן, 2007.

 

דריי מרטיני קוקטייל

תככים באקדמיה

מאת: נתי אלדר

הוצאת אלרום

* * * * * *  

(192 עמודים, 68 ש"ח)

תככים וקוקטיילים בחלונות הגבוהים של האוניברסיטה מככבים במותחן "דריי מרטיני קוקטייל".

יושר אקדמי, אמת וצדק ו'מבחן בוזגלו' הם חלק מהשאלות העולות בחשבון הנפש הפנימי שמנהל הרומן הזה.

פרופסור שלומית הרפז ופרופסור אלונה מנדל הן מאותו הכפר. קנאה עתיקה ששלומית נושאת עמה מילדותה, צפה ועולה כשהן מגיעות לאוניברסיטה. ליאון, בנו של טייקון מפרנקפורט, ידיד האוניברסיטה, מתאהב ברחל, סטודנטית יפהפיה ושאפתנית אשר חוברת לשלומית, ויחד הן טוות רשת של קורים סבוכים כדי לטפס בעזרתה למחוזות חפצן. למולן סוללת את דרכה ביושר, פרופסור אלונה מנדל. פרופסור אביגדור בר-פלד, אדם אפרורי שהגיע למעמדו משום שהזדמן בזמן הנכון למקום הנכון, וטיפס למרומי הפירמידה. פרופסור בצלאל רפפורט, מדען בעל מוניטין בינלאומי, לוגם כוסיות של "דריי מרטיני" כדי להתמודד עם התנהלות המוסד, שאינה לרוחו.

נתי אלדר, שרבים מחבריו קשורים, בדרך זו או אחרת, לאוניברסיטאות, נחשף באופן אישי, לסיפורים ולסנסציות שהתרחשו במוסדות להשכלה גבוהה. בצד חוקרים מסורים המשקיעים את מיטב כוחם ומאמציהם לבנייה ולפיתוח וזוכים בהכרה ובפרסים בינלאומיים, פועלים גם זייפנים, תככנים וטפילים הבונים לעצמם קריירה משגשגת תוך שהם דורסים את עמיתיהם למקצוע.

על המחבר

נתן אלדר, יליד 1933, גדל בשכונת גאולה בירושלים, הגובלת מצד אחד במאה שערים ומצד אחר בשכונת הבוכרים. למד בבי"ס תחכמוני. אירועי תקופת המנדט, ערב קום המדינה השפיעו על חייו ועיצבו את אישיותו. אמו מתה בהיותו בן 12. אביו שהה רוב הזמן בחו"ל. קרובי משפחה, בעיקר דודתו, דאגו לצרכיו אך איפשרו לו לעשות ככל העולה על רוחו. היה חבר בתנועת הצופים. בתום לימודיו בבית הספר היסודי, נשלח ע"י דודו ללמוד בפנימיית כפר הרוא"ה, ללא רקע מתאים בלימודי דת ומבלי שאיש מהמורים ייתן דעתו לכך. כעבור שנה עזב, עבר לתל אביב ועבד למחייתו. עסק בליטוש יהלומים ובמלאכות מזדמנות שונות. למד בתיכון ערב לקראת בחינות הבגרות.

בצבא שירת במסגרת העתודה האקדמית ולמד בטכניון, בפקולטה להנדסת בנין עם התמחות בהנדסת מים. את 46 שנות הקרירה המקצועית שלו בפיתוח מקורות מים ומפעלי השקייה, עשה ביערות הגשם של אפריקה, דרום-מזרח אסיה, המזרח הקרוב ואמריקה הלטינית.

חובב מוסיקה מושבע מנעוריו, נשוי ואב לבן ובת. את סיפור חייו פרש בספרו האוטוביוגרפי: "מנגינת חיי".

שם של התחלה

ספר חדש

שם של התחלה

מאת אופיר עוז

פרדס הוצאה לאור

***

(215 עמודים,  מחיר: 70 ₪)

 

"ביום השלישי למלחמה נחת בבאר- שבע הטיל הראשון. אנשים הצטיידו במרחבים מוגנים, במבזקי השעה, בדריכות חדשה. רק אני הרגשתי זרה לכל ההתרחשות הזאת. ידעתי שאין שום סיכוי שייפול עלי טיל; שזה בערך כמו הסיכוי לזכות בלוטו, אבל כמו כל המכורים, לא הפסקתי לקוות."

"שם של התחלה" הוא רומן בסיפורים. שלושה עשר סיפורים קצרים, לכאורה נפרדים זה מזה, עוקבים אחר דמותה האמיצה והפגיעה של סילביה לאורך שלושה עשורים, חמש מדינות ושתי אהבות שכובשות אותה בזו אחר זו.

"שם של התחלה" היא יצירה רגישה, מכאיבה ומנחמת, ולפרקים הופכת קרביים. הסיפור הפותח את הרומן זכה בתחרות הסיפור הקצר של עכבר העיר וסטימצקי, ופורסם בגיליון הראשון של כתב העת "גרילה תרבות".

"קובץ הסיפורים   "שם של התחלה  " הולך ומתלכד לרומן פיקרסקי המשליך דמויותיו למבוכים ללא מוצא שמתוכם הן מצליחות להימלט, על אף הכל, באומץ מעורר השתאות."

ד"ר סיגל נאור פרלמן, מבקרת ספרות

 

"הספר כתוב בשפה קצבית, פשוטה ונוקבת. סילביה מקסימה, נוגעת ללב, דמות בלתי שגרתית, מיוחדת במינה."

מיכל חרותי, עורכת ספרות מקור ("מודן")

 

אופיר כותב את הבלוג "לשבור את המגירה" בו הוא מסייע לכותבים להוציא יצירתם לאור, משלב הכתיבה, העריכה, ועד המשלוח להוצאת הספרים, החתימה על החוזה והשיווק. הבלוג מהווה מקום מפגש שוקק של יוצרים וכותבים (יותר מ-11,000 גולשים שונים ביקרו בו במהלך השנתיים האחרונות.), וזוכה למאות תגובות אוהדות ומכתבי תודה. במהלך השנה ניהל אופיר תכתובת מול שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, וקידם הצעה להבטחת תמלוגים מינימליים לסופר עבור מכירת עותק מספרו – החוליה החסרה בחוק הסופרים המתגבש.

אופיר מפרסם מאמרים וסיפורים קצרים בכתב העת "גרילה תרבות" ובאתרים "כלכליסט", חורים ברשת, ויקום תרבות.

ספרו הראשון "אני הורגת אותך" זכה להתעניינות גבוהה והיה לרב המכר הגדול ביותר של חברת "סלפר" ששיווקה בשנת 2010 ספרים בסלולרי.

בשנת 1983 בהיותו בן 6, כתב את הספר הראשון שלו באותיות דפוס על מחברת 40 דף, אבל זה כבר סיפור אחר…

 

שיר השירים שלי – געגועים

מאת: עפרה נחמד

הוצאת כרמל

*****

(48 עמודים, 54 ₪)

 

אם שיר הוא געגוע, שיר השירים הוא געגועי געגועים…

בימים אלה רואה אור בהוצאת "כרמל" ספר שיריה הראשון של עפרה נחמד, עיתונאית, כותבת ומאמנת.

"שיר השירים המיוחס לשלמה המלך. הוא עמוד תווך בספר הז…ה של עופרה ולא במקרה קבע את שם הספר. שירת שלמה שזורה היטב, ומעובדת לצורכי האמירה השירית של עופרה, בחן של ידיעה ותבונה. ויש לא מעט אזכורים ורמזים מקראיים המשרתים היטב את אמירתה השירית. ומעניקים לה נופך קדומים. ככלל ספר זה הוא ספר אהבה וספר של הלב. ולא נעדר מקומם של הפז והזהב. ומה אנו דורשים מספר בן 48 עמודים. אם לא להיות "מכרה זהב" של לשון ושפה, של התכוונות כנה ואמיתית לנאמר בו.
מה מלבד הערגה וההפלגה למרחקים. כפי שהיא כותבת  בשיר האחרון "רק אתך" לשמואל אהובי ואביר מסעותיי.  זה אתה. // זה אתה שקראת לי לבוא // למלכות גיזת הזהב הגנוזה // לחפש את זהוב השושן של לבי // … ואני מדלג רק כדי להשאיר לכם תשוקה לקרוא את השיר בשלמותו מתוך הספר … זה אתה שאתך אפליג למרחק, // אצבור מלים מעל עננים ובתוכם. // אתך מהמורות לעתים הן בית בשיר… // וגם אם לא נגלה את זהוב השושן // לעולם נערוג ליופייה של הדרך // נשתוקק לקסמי טלטוליה. .. ויש בשיר עוד אבל אני רוצה שתקראו את הספר. ותחושו את קסמיו מקרוב . ותיטלטלו עם הגעגועים אל גיזת הזהב של השירה. שירת   עפרה נחמד."

פרץ-דרור בנאי, משורר

"שירי געגועים צובטי לב, עזי מבע ויופי… מחרוזת פנינים עברית משיר השירים, התנ"ך והמקורות שלובים רובד רובד בעברית של ימינו. שירי אהבה בוגרים, טעונים אסוציאציות מסעירות ומעודכנות וגעגועים שאינם מרפים. שירים שתענוג לקרוא אותם ולהרהר בהם ולשוב אליהם."

              אלי עמיר, סופר

דְּקִירַת הַשּׁושַׁנָּה. קַעֲקוּעַ

גַּם אִם תַּעֲזֹב אֶלֶף אַהֲבוֹת

תִּסְתֹּם בְּאֵר זִכְרוֹנוֹת,

תִּטּשׁ

תָּסִיר

תְּנַעֵר

תִּפְשֹׁט

תְּנַתֵּק

תִּזְרֹק

תִּמְחַק

תַּכְחִיד

תְּאַבֵּד

תִּקְרַע

תַּשְׁמִיד

תֶּחְדַּל

בְּלֶכְתְּ

נִשְׁבְּעָה לִי אֵלַת הַמַּזָּל

לָעַד תִּצָּרֵב בְּלִבְּ

דְּקִירָה שֶׁל מַחַט אַחַת

קַעֲקוּעַ

זִכָּרוֹן שֶׁל גַּעֲגוּעַ

"הספר יפה תואר. המילים מלטפות ודוקרות, עוטפות ומטלטלות, מרחפות ונשאפות כבושם נדיר במסע המרתק אל הנשמה שלך. קראתי והתרגשתי עד מאוד."

יואב גינאי מנהל חטיבת התכניות בערוץ 1,

משורר ופזמונאי

 

 

"שירה אינטלגנטית מאד, אינטלקטואלית מאד, עשירה וחכמה."

"האומץ להתכתב עם שלמה המלך, כשלעצמו רעיון נהדר. מה גם שאהבתי את שרשור השירים והטיפול הנבון בחומרי הלשון הגבוהה והעתיקה."

"תודה לך על אבני חן הללו"  "ספר יפהפה".

 דודו ברק, משורר ופזמונאי

 

 

עפרה נחמד עיתונאית, עורכת ומגישה יומנים ותכניות ברשת ב' של קול ישראל. שימשה שנים רבות ככתבת הבריאות של רשת ב' ובשנים האחרונות עורכת ומגישה את התוכנית "לבריאות". עורכת ומגישה בשנה האחרונה גם את התוכנית "במחשבה חיובית" על העצמה והתפתחות אישית. כמו כן כותבת ומשדרת מדי מוצאי שבת "פרשנות לפרשת השבוע – אימונית", מה אפשר ללמוד ולקחת לחיינו מפרשת השבוע (ספר מלקט הפרשות ייצא לאור בשנה הקרובה).

ילידת 1950 ירושלים, גדלה במושב בית זית (ליד ירושלים) בוגרת החוג ללשון וספרות עברית באוני' העברית בירושלים. בשנים האחרונות עשתה מסע רוחני  למדה אימון קאוצ'ינג ,קבלה ותורת הסוד וכן קורסים בהעצמה וסדנאות רוחניות .

את התיכון סיימה במחזור הראשון של מדרשת שדה בוקר. שירתה בגרעין הנח"ל "אל מול אדום" של בני המושבים שהקימו את היאחזות הנח"ל ארגמן בבקעת הירדן.

נשואה לשמואל שמש ולהם ילד אחד.

בעלת בלוג ורישומים רבים בפייסבוק  http://www.facebook.com/ofra.nehmad:

 

התרשמותי: ספר שירים עם ניחוח של פעם. השפה העשירה, הגבוהה, לצד הגשה עכשווית. ספר מרגש ומהנה מאד.

ציפי ארצי

קוראים תמונה

איך לקרוא תמונה?

 

ספר אומנות חדש: קוראים תמונה – התבוננות מודרכת ביצירות ובנושאים באמנות מאת רפאל סוסלר

 

 

קוראים תמונה – התבוננות מודרכת ביצירות ובנושאים באמנות מאת רפאל סוסלר, מביא דרכים להתבוננות בתמונה ומרכיביה, לתנועות באמנות, לזרמים השונים, לאמנים וכוונותיהם, לפרשנויות ולניתוחי היצירות. ההנאה מהנגלה ומהסמוי בתמונות יביאו להתעניינות מעמיקה יותר ולדעת לקרוא תמונה וציור. הספר עוסק בתיאור, בניתוח ובהצגת התפתחות הנושאים שבהם עסקו האמנים בעבר ובעוסקים גם היום. הנושאים אליהם מתייחס הספר הם הנושא הדתי, המיתולוגי, התפתחות הציור ההיסטורי, התפתחות ציור הדיוקן והתפתחות ציור הנוף. באמצעות 107 תמונות צבע של אמנים, בעיקר מאסטרים דגולים ושל ציירים ידועים פחות, מוצגים קודים אוניברסליים, השקפות, תכנים, הסברים, מסרים, ערכים גלויים ואו סמויים, שיאפשרו לקורא ניתוח אישי של יצירות מתקופת הרנסנס ועד מחצית המאה ה- 20.

רפאל סוסלר (75), תושב רמת השרון, בנקאי לשעבר, בעל תואר שני בתולדות האמנות (בהצטיינות) ותואר ראשון בתחום מדעי החברה והרוח, מספר, כי לאחר בדיקה מעמיקה שערך, הגיע למסקנה שלא הוצאו לאור ספרים העוסקים בניתוח היצירות דרך הצגת הנושאים. לעומת זאת, קיימים מגוון רחב של ספרים העוסקים בתיאור ובניתוח של כל אחד מהתקופות והסגנונות וקיימת התייחסות רבה לאמנים הבולטים של אותן התקופות.

רפאל סוסלר מספר, כי "האמנות הוויזואלית הינה שפה המבקשת לבטא את ההוויה האנושית. היא ממחישה זאת באמצעות מרכיביה – קו, צבע, מִרקם, נפח, עומק וקומפוזיציה. כאשר אנו מתבוננים ביצירת אמנות, אנו מגייסים – לא תמיד בצורה מודעת – מידע רב שנאגר במוחנו. לאחר נקודת מוצא זו אנו מתרכזים בגילוי פרטים ובפענוחם. בשלב זה של תהליך ההתבוננות אנו מצליחים לקבל הערכה ראשונית של היצירה. להתרשמות ראשונית זאת יש להוסיף את הבּזק של האימפקט האסתטי בהתאם לטעם האישי שכל אחד מאתנו פיתח. החינוך האסתטי משתנה או מתפתח בהתאם ללמידה, לידע, להתנסויות ולדרגות ההתעניינות של כל אדם – תובנות הבונות את ההעדפה האישית של יצירות אמנות מסוימות על פני אחרות. ככל שיעמוד לרשותנו מידע רב יותר, נהיה מצוידים יותר באלמנטים מגֻוונים בעת התבוננות בתמונה, בפסל או בכל יצירת אמנות שהיא.

לרוב, ההתבוננות ביצירה היא פעולה של צירופי מוסכמות הרווחות בתקופה שבה חי הצופה ובציפיות שיש לו לגבי היצירה עצמה. לא בהכרח המניע הוא הבנה או גילוי של הלכי-הרוח והציפיות שרווחו בזמן שהיצירה נוצרה. כלומר, אנו בוחנים ומסיקים מסקנות בהתאם למטעננו התרבותי, מבלי לערוך בחינה מעמיקה יותר. המחבר מבקש להסב את תשומת לבם של הקוראים לעובדה הבאה: כאשר אנו מתבססים על הידע האישי בלבד, אנו מוותרים בין היתר – לעיתים לא במודע – על הבנת הרקע התרבותי-היסטורי של התקופה שבה נוצרה היצירה, כמו גם על השקפות האמן ועל התפיסות והמניעים של מזמין היצירה.

סוסלר מבקש להקנות בתמציתיות יסודות רעיוניים באמנות הוויזואלית, אשר יאפשרו לקורא  לערוך ניתוח אישי של תמונה באופן שלתפיסתו הראשונית יתווספו נתונים שיעזרו לו להרחיב את היכולת להבנת היצירות ול"קריאתן". התמונות שאליהן הוא מתייחס מהוות חלק קטן מהמורשת התרבותית באמנות של ארצות מערב אירופה – מתקופת הרנסנס ועד מחצית המאה העשרים".

קוראים תמונה –התבוננות מודרכת ביצירות ובנושאים באמנות מאת רפאל סוסלר, הוצ' עצמית, 238 עמ' בהם 107 תמונות צבע, מחיר 98 ש"ח, להשגה בחנויות הספרים או לרכישה ישירות מהמחבר rsussler@gmail.com

סלע המחלקות

סלע המחלקות מאת אבנר שיריזלי: מסע האדם אל עצמו

 

סלע המחלקות מאת אבנר שיריזלי, בהוצאת הספרים "גלים", הוא רומן המגולל את סיפורם של ארבעה נוסעים שאורחות חייהם מסיעים אותם בעל כרחם במסע פתלתול אל עצמם: יואב בן צרויה, שר צבא דוד, דוד מלך ישראל, בת שבע, רעייתו, ונתן הנביא. דרכיהם נפתלות, אורחות חייהם ממריאים לשיאים גבוהים ונוחתים לתהומות עמוקים. מסלוליהם מצטלבים ונפרדים חליפות, פעמים ברוך ועדנה, ופעמים במסלולי התרסקות. במהלך המסע עובר כל נוסע, תמורות ומטמורפוזות, פיזיות ורוחניות, המציגות אותו בעיני עצמו  כפי שלא היה מאמין כלל שיתכן שיהיה כזה, אלמלי יצא למסע.

הרומן סלע המחלקות מתייחס לאירועי הסיפור המקראי, כאל הוויה אמיתית אך מאיר אותם ומשקיף עליהם מנקודות ראות שונות מאלו של העורך המקראי, כפי שהם עולים בעיניהם, ברוחם ובתודעתם של גיבורי הרומן, בהתאם לאופיים כפי שניתן להבין ולהסיק מן המקרא עצמו. זאת, מבלי לפגום באהבה והכבוד שהמחבר רוחש לתוכן המקראי. דרך מסע זה עולה וצף פשר חדש ושונה לאירועים. נחשפות תובנות חדשות, שמעתיקות את הרומן מעל לזמנו ומעבר לגבולותיו. כל זאת,  בעוד הפשט והדרש של המקרא משמשים אותו כיסוד איתן. הרומן, כיד הדמיון, וברוחו, משלים ונוסך תוכן משלו לחללים שהעורך המקראי בחר שלא לחדור לתוכם.

המקרא, הוא המקור היחידי והבלעדי לאירועי תקופתם של הגיבורים, ואין להם סימוכין מאוששים, היסטוריים, ארכיאולוגיים, או חיזוקים מכתבים וספריות של עמי התקופה האחרים. העורך המקראי מגיש את סיפורו דרך פריזמה צרה מאד המייצגת את השקפתו, האתנית והאמונית. על סמך דברים אלה ניתן להעלות כהשערה, שכל הסיפור המקראי הינו אלגוריה יותר מאשר אמת היסטורית.

גיבור הרומן, יואב בן צרויה, שר צבא עשוי ללא חת, אסטרטג וטקטיקן מזהיר, ובו בזמן אינטלקטואל, האיש שהחרב ונוצת הסופר מתחלפות בידיו ללא הרף. איש רוח והגות, ניחן במח חריף ואנליטי שבאמצעותו מעל ולמרות המלוכה, מטביע את חותמו על כל ההתרחשויות בעלות המשמעות של תקופתו. הוא מתגלה כפוליטיקאי מבריק הקורא את ההתרחשויות בעודן באיבן, ומכין את הכלים לקדמן. חודר כפסיכולוג אמון לנבכי נשמתם של עמיתיו, פיקודיו ומתנגדיו, דולה מהם את המיטב, ומשפיע על תגובותיהם ומעשיהם. בכוח הגותו, שוחט פרות קדושות, ומגדל חדשות תחתן, בידיעה ברורה שהוא מקדים בהרבה את זמנו, ובתקווה שאי שם בחלוף העיתים, תהינה להן עדנה.

המחבר מסרב למסגר את הספר תחת כותרת "רומן היסטורי". הוא איננו פרי מחקר היסטורי ואיננו מתיימר לייצג אמת היסטורית וכמובן גם לא פרשנות למקרא. האמת היחידה המחייבת אותו היא זו הפנימית של עצמו.

אבנר שיריזלי (69), תושב מעלה אדומים, הינו מנתח מערכות בעל רקע אקדמי מגוון במדעי החברה. עסק בניתוח פעילות ארגונית ועסקית של ארגונים מגוונים. בצד פעילותו המקצועית עוסק בעשייה ענפה בתחומי האמנויות והרוח: אמנות פלסטית, ציור ופיסול, מוזיקה, שירה וכתיבה. "המקרא מאז ומתמיד הילך עלי קסם. דווקא כקורא חילוני, נטול אמונה דתית, ככל שאני מרבה לעיין בו, אני מוצא בו תובנות אוניברסאליות הכלואות בתוך הכתוב ומבקשות להשתחרר מכבלי העורך המקראי השבוי בידי מסורות וטרמינולוגיות דתיות ופולחניות בנות זמנו,  ולהתפרץ למרחב הקוסמי הפתוח. דמותו המקראית של יואב בן צרויה ריתקה אותי מאז ומתמיד. רבות תהיתי, על אף שהמקרא מיחס לו כושר ארגוני וצבאי יוצא מגדר הרגיל, הוא תמיד מופיע כשר צבא דוד אך נעדר מרשימת גיבוריו, ואז גמלה ההבנה בליבי שהמקרא, על אף שלא מציין זאת במפורש, כנראה מפני כבוד דוד, מבדל את מכלול כישוריו מכישורי גיבור גרידא. יתכן וגם המקרא מייחס למלך ולשר צבאו שותפות ולא יחסי היררכיה".

"ירושלים התכרבלה בחיק הלילה, שעריה ננעלו ומן הרחובות כלתה רגל. לא רחש. לא ניד. דממה. לאורן הרוטט של אבוקות המאור שט לו צל על פני מרצפות הרחוב. בשל החשיכה לא ניתן היה לנתק מן הצל את מטילו, ושניהם יחדיו נדמו לעוף אגדי ענק, שאברותיו הפרושות למחצה תלויות לו מעל גבו והוא מתקדם בקרטועים ודילוגים כרָחָם המבקש להתנתק מן הארץ ולהמריא, אך כובד משקלו שב ומטיחו ארצה. היה זה נתן ששב מארמון המלך אל ביתו, כרסו מלאה אך לבו כבד עליו ביודעו שהנה עוד רגע קט יפגוש בפניה החמוצות של רעייתו וייאלץ לגמוע שוב את כוס נרגנותה. בעצב חשב על המיטה הקרה שתהא מנת חלקו. "ניחא", ניחם את עצמו, לפחות דבר קר אחד שיפיג את יקוד היום ואת היין שעדיין רותח בדמו" (מתוך הספר).

סלע המחלקות מאת אבנר שיריזלי, גלים הוצאת ספרים אחרת, 429 עמ', מחיר לצרכן 92 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, ובאתר ההוצאה www.galimol.com