שפת כל הארץ

ספר חדש מגלה: העברית השפיעה בחלקה על הלטינית ועל שפות מערביות – 'שפת כל הארץ' מאת עמנואל גרנצרז'

 

ספר חדש חושף, כי השפה העברית השפיעה בחלקה על הלטינית ועל שפות מערביות. זהו מחקר שעליו מתבסס הספר 'שפת כל הארץ' מאת עמנואל גרנצרז' בהוצאת הספרים אוריון. הספר עוסק באבחון מילים בשפות האירופיות שמוצאן מלטינית אשר שורשיהן זהים במידה מרובה לשורשי מילים מקראיות ומשמעויותיהן קרובות להן. ניתן לקבל הצצה לעולם מעניין המצביע על כך שהשפות השמיות, ובכללן העברית, השפיעו, לדעת המחבר, על הלטינית, ויתרה מכך על הסנסקריט, ומלים רבות נלקחו והוטמעו בשפות אלה. אמנם אין אסמכתא היסטורית (וייתכן כי גם לא תימצא כזו) לגילן של המילים המשותפות לשפות הללו, אך מעניין לראות את קווי הדמיון הרבים, שמן הסתם לא נהירים לרוב האנשים, או שהיו מתייחסים בביטול לזהות, אלמלא המחקר שערך המחבר.

האם ה"שורש" המקראי ושם העצם הצרפתי source (שעבר מצרפתית לאנגלית) מקורם אחד הוא? הרי הדעה הרווחת בקרב הבלשנים היא שהלטינית שממנה התפתחה הצרפתית התגבשה ממקורות הודו-אירופיים ומיוונית, בעוד שמוצא המילה "שורש" הוא כנראה שמי. ואם נכון הדבר שהן ינקו ממקור אחד, מתי חלה התפתחות זו בדברי ימי העמים וכיצד הצטלבו המילים, שהרי שתי השפות נהגו בארצות רחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב, תרתי-משמע?

תחושה דומה קיננה בלבו כאשר תהה על התופעה המוזרה שהמילה הספרדית seguro שפירושה "בטוח" או "ודאִי" תואמת את המשמעות של הפועל העברי "סגור", המציין את הפעולה החיונית הנדרשת כדי לאבטח מקום כלשהו, וכן בנִיסיונו להבין את פשר התצליל הזהה-כמעט של המילה האיטלקית ragione (רג'ונה) שפירושה "תבונה" עם "רעיון" בעברית.

עמנואל גרנצרז' נולד באיטליה בשנת 1929. ב-1939, חודשים אחדים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, היגרה משפחתו לטנג'יר שבמרוקו שם שהתה עד 1943, שנת עליית המשפחה לישראל. בנסיבות אלה למד עמנואל בבתי הספר השונים גם את השפות צרפתית, איטלקית וספרדית, והופתע לגלות בהן מילים שבמבניהן בצבצו יסודות מקראיים

את ממצאי הבדיקה המעניינים והמפתיעים גיבש גרנצרז' לספר שבו הוא רואה מימוש "כתיבה שהונעה על ידי סקרנות מאתגרת בעקבות הימצאותם של יסודות מקראיים במילים אירופיות, בפרט שהבלשנות הכללית טוענת כי הדמיון הזה חלחל משפות לועזיות לעברית ולא להיפך". ממצאיו הם בבחינת אשנב להיבט אטימולוגי ארכאי נדיר בדברי הימים של העמים.

שפת כל הארץ מאת עמנואל גרנצרז', הוצאת הספרים אוריון, 134 עמודים, מחיר לצרכן 79 ש"ח, להשגה בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב רבינוביץ' 11 חולון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il

סדר המילים ומבנה המשפט

עברית קלוקלת בעטיפה יפה

"… אם בספר נופלת שגיאה אחת-זה טבעי, אבל ספר שיש בו עשרות שגיאות-זה חוסר נימוס של הוצאת הספרים כלפי הציבור"

סדר המילים ומבנה המשפט

החלק הרביעי בסדרה "עברית כהווייתה"

מאת: לאה צבעוני

הוצאת צבעונים

* * * * * *    

191 עמודים, 88 ₪

ספר עוסק בסדר המילים העברי ובמבנה המשפט. תכליתו לתת תמונת מצב של השימוש הספרותי והעיוני בתחביר העברי ולהפנות את תשומת לבם של כותבים ועורכים למבנה הטקסטים שהם עוסקים בהם. הספר מלמד מה טוב יותר ומה טוב פחות ומהי הכתיבה הבהירה והנכונה יותר מבחינת מבנה הלשון. הספר לא בא לקבוע מה אסור ומה מותר, אך הוא מתקן שגיאות מבניות וסגנון שראוי לשיפור. כותבים וסופרים שיראו בספר הזה אוסף של עצות טובות יוכלו להתבונן בכתיבתם במבט חדש, לגוונה ולשפרה.

שלא כבספרים קודמים בסדרה זו, בוחרת לאה צבעוני להזכיר כאן במפורש שמות של סופרים מוכרים והוצאות ספרים מובילות (שוקן, כתר, ידיעות אחרונות, כרמל, רסלינג , בבל, מודן, מעריב, מטר, והמכון לדמוקרטיה) .

בין הסופרים המצוטטים בספר: עמוס עוז, א"ב יהושע, דויד גרוסמן, מאיר שלו, אהרן אפלפלד, אהרן מגד, חיים באר, דן בניה-סרי, צרויה שלו, אורלי קסטל-בלום, אשכול נבו, רונית מטלון, אתגר קרת, חיים סבתו ואחרים.

מתוך דבר המחברת

"חבל שלכמה הוצאות ספרים יש כללים משלהן, וכללים אלו אינם תואמים את הכללים וההנחיות של האקדמיה ללשון העברית ולעתים קרובות אף מתעלמים מרוח המקורות העבריים. ספרים רבים – ספרי מקור וספרים מתורגמים – רואים אור עתירי שיבושים, אף על פי שעברו תחת ידם של עורכים ומגיהים. ואולי החיפזון הוא הגורם לכך: הוצאות ספרים מבקשות להניח על שולחן המִבצעים ספרים בעלי פוטניצאל מכירה גבוה ומצמצמות ככל האפשר את הוצאות ההפקה. ואולי לפעמים גורמים לכך אפילו עורכים שסיימו לימודי עריכה של שנה או שנתיים וניגשים למלאכת העריכה לפני שצברו ניסיון, לפעמים גורמים לכך עורכים בעלי ידע אך נטולי התכונות הייחודיות הנדרשות לעריכה".

סדרת עברית כהווייתה תכלול שמונה חלקים. עד היו ראו אור החלקים האלה:

(1) עניינים כלליים, (2) אמנות הפיסוק, (3) כתיב בלי ניקוד, (4) סדר המילים ומבנה המשפט.

ד"ר לאה צבעוני עוסקת בכתיבה, בעריכה, בהוצאה לאור ובהוראה. ספריה הם פרי ניסיונה בתחומים אלו.

היא בעלת תעודה בעריכה לשונית ובעלת תואר שני ותואר שלישי בלשון העברית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

נולדה בתל-אביב. שירתה בצה"ל בתפקיד מורה-חיילת. סיימה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים אנגלית וצרפתית.

עבדה בתפקידים בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה. שש-עשרה שנים שימשה בתפקיד המזכיר האקדמי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

בשנת 2000 הקימה את הוצאת הספרים 'צבעונים' והיא עומדת בראשה, עורכת ומפיקה את כל ספרי ההוצאה.  בשתים עשרה שנות פעילותה בהוצאה ראו אור בעריכתה יותר מ-200 ספרים במגוון תחומים (ספרי עיון, ספרי מדע, ספרות יפה, שירה ועוד).

משנת 2007 מלמדת עריכה במכללת אחווה ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

ספריה בתחום העריכה: עיינו ערך עריכה (2002), מכתבים רשמיים (2004), עברית כהווייתה – עניינים כלליים (2009), אמנות הפיסוק (2010), כתיב בלי ניקוד (2011), סדר המילים ומבנה המשפט (2012).

תרגמה: כלב שחור / אלכס גרלנד (הוצאת ידיעות אחרונות)

כתבה שלושה ספרי ילדים: אני מלכה ולא אפס, המשוררת מכיתה ג', גלי-בא-לי

התרשמותי: אולי זו מקריות ואולי לא, אבל ספר זה רואה אור בימים אלו של שבוע הספר, שבוע בו נערכים דיונים בדבר הערך והערכיות של הספרות העברית, הזילות שלה ואולי גם הנגיעה בדבר השפה. ספר מומלץ בעיקר לאוהבי השפה העברית ולעוסקים בכתיבה, אך לא רק.

פֹּה מְדַבְּרִים עִבְרִית

 

מְכוֹנַת הַדִּבּוּר בְּתוֹר מוֹרֵה שָׂפוֹת

פֹּה מְדַבְּרִים עִבְרִית

קולות עבריים מגרמניה הנאצית כצוהר ללשון

החיה ולחיי הארץ בתקופת המנדט הבריטי

 

עורך: שלמה יזרעאל

הוצאת אוניברסיטת תל אביב

* * * * * *

385 עמודים, 109 ₪

"מכונת הדיבור בתור מורה שפות: פה מדברים עברית" הוא שמה של ערכת תקליטים ללימוד עברית שיצאה לאור בגרמניה בשנת 1934, שנה וחצי לאחר עליית הנאצים לשלטון. (על פי הספר "עברית לעולים" מאת הרב ד"ר אמיל כהן). בערכה זו, הכוללת שיחות מחיי הארץ בתקופת המנדט הבריטי, אנו שומעים לראשונה עברית מדוברת בת התקופה, ועמה עדות לתקופה מרתקת בחיי העם והארץ. זו התקופה אשר בה עוצבה דמותה של ישראל המתחדשת ואשר בה הפכה העברית ללשון חיה, לשונם הטבעית והתוססת של ילידי הארץ.

החוקרים, איל יעקב איזלר, גדעון ביגר, שלמה יזרעאל, חיים א' כהן, גיא מירון, יעל רשף וצילה שלום, מנתחים את הרקע לעלייה הגדולה מגרמניה בשנים הראשונות לעליית הנאצים לשלטון, את עולמם של ה"יֶקים" שחיפשו ומצאו מקלט במולדתם ההיסטורית, את חיי היומיום בארץ ישראל, את דרכי לימוד העברית בגולה ובארץ, את העברית שדוברה בארץ בתקופת המנדט, ואת העברית הנשמעת בהקלטות אלה – רקעה ועיגונה בעברית המדוברת של ארץ ישראל.

עוד בספר סיפור קצר מאת יורם קניוק, המלַווה עדות היסטורית בת התקופה,   הסיפור נכתב במיוחד עבור ספר זה. הספר מלווה באיורים וצילומים רבים וכן צילומים  עדכניים מאת אורן יזרעאל המעשירים את החוויה התרבותית שבקריאתו.

ערכת התקליטים במלואה – הקלטות וחוברות לימוד – מוגשת לקורא באתר אינטרנט נלווה   www.taupress.tau.ac.il/dibur.

 

פרופ' שלמה יזרעאל הוא מומחה לבלשנות שמית ועוסק בחקר העברית המדוברת. מלמד במגמה לבלשנות שמית בחוג ללימודי התרבות העברית באוני' ת"א.

על הספר "עברית לעולים" מאת הרב ד"ר אמיל כהן

עליית הנאצים לשלטון הביאה עשרות אלפים מיהודי גרמניה לעזוב את המדינה ולעלות לארץ ישראל. ההכנות לעלייה כללו גם לימוד עברית חדשה, לימוד אשר המהגרים ראו בו "שאלת חיים". על העיתונים נוספו מוספים לילדים ובהם טקסטים בעברית וטקסטים ללימוד עברית. ספרים יצאו לאור. ביניהם, כבר ב-1933, ראה אור ספרו של הרב ד"ר אמיל כהן, "עברית לעולים". הספר, יצא לאור בברלין (בהוצאת זגפריד שולם), בכמה מהדורות והתפרסם באלפי עותקים.

אמיל כהן (1881-1948) היה רב, סופר, מחזאי ופעיל ציוני. בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת היידלברג – בפילוסופיה ובלשונות המזרח –  הוא לא ראה את עצמו כמומחה לעברית דווקא, אולם סבר כי הכשרתו די בה כדי לכתוב ספר לימוד לשפה העברית. הוא נהג לומר: " – דוקטור כהן הוא אדם שיודע הרבה ויכול הכול". בהקדמה לספרו הוא כותב כי בצוק העיתים נחוץ קורס מהיר ללימוד עברית, וכי ספרו זה ימלא את החסר.

אשר (אוסקר) פלבנר, מהנדס ומורה לעברית משטוטגרט, גילה את הספר בקיץ 1933 והעלה את הרעיון ליצור קורס מוקלט. הוא יצר קשר עם אמיל כהן, ובמאי 1934 הוקלטו התקליטים. הערכה כולה יצאה לאור בקיץ של אותה שנה.

ששת תקליטי הערכה מלווים בטקסטים מודפסים: נייר מקופל ובו ארבעת עמודי תמליל הטקסט בעברית מנוקדת וחוברת מהודקת המשמשת ללימוד. כל עמוד מעמודי החוברת מחולק לשלושה: בחלקו העליון של הדף תעתיק לאותיות לטיניות של הטקסט המוקלט מלווה בשורת ביאור-תרגום מילולי של הטקסט לגרמנית. בחלקו השני תרגום שוטף לגרמנית של הטקסט המובא. בתחתית הדף אותו הטקסט בכתב עברי מנוקד.

לשם התרגול צורף לחוברות אלה כרטיס ברוחב הדף שבו חריצים אשר דרכם אפשר לראות את שורות התעתיק, כך ששורת הביאור מכוסה. בדרך זו יכול היה הלומד לתרגל האזנה תוך כדי עיון בתעתיק הטקסט בלי שיראה את שורת הביאור ואת התרגום המלא.

התרשמותי: כשקיבלתי את הספר לסריקה והתרשמות, עלצתי וקיפצתי משמחה. מזמן לא נפל לידי אוצר שכזה. הספר מכיל את כל מה שאוהב העברית יחפוץ בו, אבל בעצם לא הכל, הספר רק "פותח"את התאבון לפשפש עוד ועוד בנבכי השפה. מומלץ מאד, מאד !!!