ספר חדש
שם של התחלה
מאת אופיר עוז
פרדס הוצאה לאור
***
(215 עמודים, מחיר: 70 ₪)
מתויק תחת סיפורים קצרים, ספרות, ספרים
*****
* * * * * *
(64 עמודים, 74 ₪)
לא מתקרבת לתחנה המרכזית הוא ספר שירים חדש מאת נילי דגן בהוצאת אבן חושן, 2013.
כותרתו המעורבת – לא מתקרבת / אך גם לא מתרחקת – מעיד על אופיו המעורב של הספר המהלך בין רשויות:
רשות הרבים ("עיר האהלים נדדה דרומה") שלא נעדר ממנה הד לאירועי הזמנים האחרונים. רשות היחיד ("הבלתי נמנע לא יקרה בקרוב") שעניינה מחלה, משפחה, אהבה. ושירים מרשות אחרת ("סן וינצ'נזו") רשמי מסע ופנטזיה.
באופן לא לגמרי מקרי, נמצא בשער הראשון גם שיר שכותרתו 'יש עתיד' שנולד זמן רב לפני הבחירות האחרונות, לפני כשנה, אך קלט כנראה את מה שכבר ריחף באוויר.
יש עתיד
כָּל הַסִּימָנִים מַרְאִים שֶׁהֵקִיץ הַקֵּץ.
הָעוֹלָם סוֹפָנִי
וְעוֹלָם חָדָשׁ נוֹלַד
לָבוּשׁ בְּגִ'ינְס וְחֻלְצַת טִי מֻדְפֶּסֶת
כָּתוּב עָלֶיהָ: 'יֵשׁ עָתִיד'.
הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק שֶׁל הַשָּׁכֵן,
הַמִּשְׁפָּחָה הַחֲדָשָׁה
הַמְּצַפָּה לְךָ.
חַיִּים גְּנוּבִים
שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים פַּעַם לְמִישֶׁהוּ אַחֵר.
"בספר שיריה השלישי לא מתקרבת לתחנה המרכזית מאתרת דגן את הסדקים שבקיום, רגעים שבירים בחיים, נראים ושאינם נראים, אלה החולפים כהרף עין ואלה העתידים להשאיר בקיעים. כל זאת בלשון משוחררת בלתי כבולה, בהומור ובאירוניה דקה". (עמוס לויתן)
"אין ספק שלמחברת יש כאן יכולת שירית הבוראת תמונות שיר יפות, מטאפורות מרשימות והתנסחות, שתורמות לשיריה את מרחב הבשלות ומרחיבות את החוויה העולה מהם" (אשר רייך)
קדמו לו הספרים: מאחורי המלחמה רואים את הים (2010) , בכל אדם יש ארבעה בנים (2008) בהוצאת אבן חושן.
השיר שעל שמו קרוי הספר לא מתקרבת לתחנה המרכזית מעיד על גישתה המורכבת של הכותבת לבעיית הזרים. מצד אחד הזר חסר הפנים, השרוי בצל, מאיים כביכול על קיומנו, מצד שני כאשר פניו נחשפות מתוך מגע קרוב עמו, הן מתגלות בכל אנושיותן, ואף מעוררות רגש עמוק של קרבה והזדהות.
לא מתקרבת לתחנה המרכזית
לֹא מִתְקָרֶבֶת לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.
כֻּלָּם הוֹלְכִים וְשָׁבִים
שָׁבִים וְהוֹלְכִים.
אֵין לָדַעַת לְאָן לָלֶכֶת.
הַשְּׁלָטִים בְּשָׂפָה אַפְרִיקָאִית
מוּסִיקָה מֵהַיַּבֶּשֶׁת הַשְּׁחֹרָה מְנַשֶּׁבֶת בֵּין
בָּתֵּי הַקָּפֶה וּמִתְעַרְבֶּבֶת בְּקֶצֶף הַבִּירָה.
בְּבֵית הָאָבוֹת מַאֲכִיל כִּידָן מֵאֶרִיתְרֵאָה
אֶת אַבָּא.
עֵינָיו הַחַמּוֹת נוֹסְכוֹת רוּם זָהוּב עַל יְמֵי הַדֶּמֶנְזְיָה.
מְפַטֵּם אֶת מִקְטֶרֶת הָעֵץ בְּ"קֶפְּטֶן בְּלֶק"
וּמַגִּישׁ לוֹ לִמְצִיצָה.
אַבָּא נִשְׁעָן עַל כְּתֵפוֹ בְּבִטְחָה
פּוֹסֵעַ בְּצַעֲדֵי הֲלִיכוֹן אֶל מִרְפֶּסֶת הָעִשּׁוּן
נוֹשֵׁף אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.
אֶתְמוֹל נֶעֱלַם שׁוּב.
אֵין לָדַעַת אִם יָשׁוּב.
אַבָּא מְדַדֶּה מֵהַחֶדֶר לַמִּרְפֶּסֶת
מֵהַמִּרְפֶּסֶת לַחֶדֶר
כְּמוֹ צִפּוֹר הָעוֹמֶדֶת עַל עֵץ בְּרוּחַ חֲזָקָה
מְנִיעָה רֹאשָׁהּ מַעְלָה וּמַטָּה.
כֻּלָּם הוֹלְכִים וְשָׁבִים
שָׁבִים וְהוֹלְכִים.
אֵין לָדַעַת לְאָן לָלֶכֶת.
על נילי דגן
נילי דגן (1953) משוררת ישראלית ויזמת פרויקטים לשירה, המשתפת פעולה עם יוצרים, משוררים, מוזיקאים, שחקנים, צלמים ואמנים פלסטיים.
בשנת 2012 הקימה דגן את האתר של נילי דגן המוקדש לשירה ישראלית עכשווית במסגרתו יזמה את סופ"ש שירה, במת שירה מרכזית באתר, המהווה אנתולוגיה רחבה, מקיפה ומגוונת לשירתם של משוררים צעירים וותיקים כאחד.
עם קרוב לשישים אלף כניסות, נכון לתחילת 2013, הפך האתר למקום עדכני לצריכת שירה ברשת, המאפשר לקהל הקוראים להתרשם משירה באמצעים אינטראקטיביים ולנוחיותם אינדקס המאגד עד כה כמאה וחמישים משוררים המתארחים באתר.
שיתוף פעולה בין האתר של נילי דגן למדורי הספרות בעתונות הכתובה, הוליד מדור חדש בכתב העת "עיתון 77" – מבחר מסופ"ש שירה.
בשנת 2011 יזמה את פרס פסח מילין ז"ל, תחרות שירה למשוררים בראשית דרכם המתקיימת בחסות איגוד כללי של סופרים בישראל.
דגן החלה לכתוב שירה בשנת 2005, שיריה פורסמו במוספים ספרותיים ובכתבי עת: "ידיעות אחרונות", עיתון "הארץ", "ישראל היום", "מאזניים", "שבו", "גג", ו"עיתון 77".
ספר שיריה הראשון "בכל אדם יש ארבעה בנים" – פרויקט אמנותי ייחודי בארבעה ממדים: שירה, תרגום, מוסיקה וקריאה בליווי תקליטורים בהפקת דודו אלהרר – ראה אור בעברית ובאנגלית בהוצאת "אבן חושן" 2008.
הספר הופיע גם במהדורה מצומצמת עם מגזרת המתכת "רביעייה" מאת דוד גרשטיין בעיצוב עידו אגסי. היצירה נבחרה להיות מוצגת בין ספרי האמן המיוחדים בשדרת מעצבי הספרים של יריד הספרים ה-60 בפרנקפורט, אוקטובר 2008.
בספר שיריה השני "מאחורי המלחמה רואים את הים" משתפת דגן פעולה עם הצלם גדי דגון ביצירת השתקפות כפולה של מושאי שיריה. שירתה מצלמת פיסות מציאות ומתרגמת אותן מבלי משים לאירועים בעלי משמעות. מלחמה, אבדן, מחלה, ידידות, נסיעה, היזכרות, עליצות החיים. הספר ראה אור בהוצאת "אבן חושן" 2010.
התרשמותי: כשקיבלתי את ספרה של המשוררת נילי דגן, אחזתי בו ביראת קודש וחשבתי לעצמי, "היא עשתה זאת שוב…" אני אוחזת שוב ביצירת מופת של המשוררת, ספר שירה החדש "לא מתקרבת לתחנה המרכזית" – כאשר קוראים בו, ניתן לדמיין את העט בקצות האצבעות והעברת ההתבוננות העמוקה והמעברים בזמנים המשתקפים בכתוב. השתקפות כמו מתוך מראה שלא מאבדת את שקיפותה גם לאחר קריאות חוזרות, שקיפות המתמסרת לשירה עמוקה ונוכחת.
המשוררת מזמינה את הקורא לחלוק עימה חוויות, לא רק פרטיות, חוויות המנסות לאחות קרעים, באמצעות סימנים כתובים, הלא היא השירה.
התרשמותי מהספר כמוצר. הוצאת "אבן חושן", היא הוצאה שמכבדת את המשוררים והסופרים, וכל ספר הרואה אור בהוצאתם, ראוי לכל שבח. החל מההקפדה על איכות הדפים, הכריכה, ההדפסה, וכלה בעריכה וההגהה. ספר מומלץ מאד !!!
ספר השירים, 'כל יום מחדש' שכתבה וצילמה גילת חסין, בהוצאת הספרים "אוריון", הוא תיאור מסע באמצעות שירים וצילומים. מסע בעולם הפיזי בנופי הארץ המרוחקים, פינות חמד ביערות ובמדבריות והן בנופים הקרובים. כולם מצויים מ"תחת לאף" ואינם זוכים למבטם של העוברים ושבים, הטרודים בענייניהם. זהו תיאור מסע בנבכי הנפש מנקודת פתיחה של כאב גדול ובדידות מייסרת אל הבחירה המודעת בחיים ובתקווה.
המסע הזה כולל תהפוכות נפש שונות ומעברים קיצוניים. לעתים, בין שיח כן ונוקב עם הבורא, בו מוצגים הכאבים נוכח החסרים הגדולים לבין רגעי התרגשות, התפעמות והודיה נוכח כל היש-בעולם, בבריאה ובחיים הפרטיים. הספר נכתב מתוך החוויה האישית פרטית, אך נוגע בחוויות אנושיות אוניברסאליות ולכן, יוכל לשמש כפה לכל החווים אותן.
גילת חסין (55), אם ל-3 ילדים, תושבת מעלה אדומים, נמשכה מגיל צעיר אל המרחבים והטבע על שלל תופעותיו, שהיווה מקור עניין, שהייה וחקירה עבורה. במשך השנים, פנתה ללימודי הביולוגיה, עסקה בהוראה וכן במחקר בתחום זה. כיום עוסקת בטיפול בעזרת בעלי חיים.
"אני שואבת את השראתי בכתיבה מהקשבה נקיה ככל האפשר למה שמתחולל בנפשי פנימה, לטבע על שלל תופעותיו ולתולדותיהם של אבותינו ואימותינו שבהם מקופלות שלל החוויות האנושיות . התהליך מתבצע באופן הבא: אני מתבוננת בעולם שסביבי, בתופעות היומיומיות כמו זריחה, שקיעה, נבטים וציפורים. סופגת פנימה ואז, המילים פשוט מתארגנות בראש ומה שנשאר זה לכתוב אותן. לעיתים, נמצאת בהלך נפש מסוים ופסוקים המתאימים לאותו הלך נפש נשמעים בראשי והשיר יכול לכלול את הפסוק וההד שהוא מייצר אצלי. ההליכה וההתבוננות בתופעות טבע שונות אפילו מתחת לאף כמו נבטים הצומחים בקיר או ציפור על ענף בדרך- מרגיעים ויוצרים אצלי את התחושה שהכול מתנהל בחוקיות נכונה ביותר, כולל אנו ואירועי חיינו", מספרת גילת חסין.
הספר כולל שירים שנכתבו ב-3 השנים האחרונות ותמונות שצולמו על ידי חסין בתקופה זו. לעיתים נכתב שיר ובעקבות כתיבתו, צילמה תמונה מתאימה ולעיתים להיפך- נתקלה בתופעה מסוימת אותה צילמה ובעקבותיה נכתב שיר. נדמה לה שהקשר בין התמונות לשירים מקנה לספר את הייחודיות שלו. מבחינת התוכן, הספר מייצג מסע. מסע בזמן כפי שמייצגות תופעות הטבע השונות, מסע בין מקומות- קרובים ומרוחקים והעיקרי שבין המסעות- מסע בנפש. מסע בין נקודת ההתחלה בה הקושי תופס מקום עיקרי, ואפילו נשמעת נימה של טרוניה מסוימת כלפי הבורא לבין נקודת הסיום, בה באה לידי ביטוי הבחירה שלה באחריות, בחיים ובשמחה שמגיעה מכוחות פנימיים ואינה תלויה בנסיבות החיצוניות. הספר מבטא את הקשר העמוק לבורא המתגלה הן בבריאה הנפלאה שיצר והן בהשגחתו עלינו וחלק מהשירים מהווים שיח בלתי אמצעי אתו בכל מצב.
'כל יום מחדש' מאת גילת חסין, הוצאת הספרים אוריון, 65 עמודים, מחיר לצרכן 59 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il
הָיִיתָ אִתִּי שָׁם לְמַעְלָה,
בּוֹרֵא עוֹלָם,
בִּמְרוֹמֵי הַחֶרְמוֹן,
נִגְלֵיתָ אֵלַי
בַּגִּבְּתוֹן שְׁחֹר הָרֹאשׁ
בִּיפִי נוֹצוֹתָיו
הַצְּהֻבּוֹת בְּעֹז.
וְעוֹד נִגְלֵיתָ אֵלַי
בִּיפִי סִטַּת הַצּוּקִים
הַקְּטַנָּה,
הָעֲנֻגָּה,
וּבִשְׁלֵמוּת צְבָעֶיהָ שֶׁל הַסַּלְעִית.
רוּחֲךָ הַגְּדוֹלָה
שָׁרְקָה שָׁם בַּמְּרוֹמִים,
הֶחְרִישָׁה קוֹלוֹ
שֶׁל כָּל דִּבּוּר,
כָּל מִלָּה.
רַק דְּמָמָה דַּקָּה
רְאוּיָה שָׁם,
בְּאֶרֶץ הַרְרֵי אֵל.
קָטֹנְתִּי
מִכָּל הַחֲסָדִים
וּמִכָּל הָאֱמֶת,
קָטֹנְתִּי כָּל כָּךְ,
רַק אַתָּה וַאֲנִי יוֹדְעִים
רֹב עֲווֹנוֹתַי,
פְּשָׁעַי וַחֲטָאַי,
עָמְקָם,
רָחְבָּם,
כָּבְדָּם וְרֹב מִנְיָנָם,
וְאַתָּה –
מִתְעַלֵּם,
לֹא מְחַשְׁבֵּן לִי
כְּלָל,
מֵזִיז הַצִּדָּה,
וּמַמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין
בִּי.
מַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע
בְּחֹמֶר וּבְרוּחַ
כָּל יוֹם,
כָּל רֶגַע,
כָּל שָׁעָה,
שׁוֹלֵחַ אוֹרְךָ
עוֹד וָעוֹד,
וּבְהַגִּיעוֹ אֵלַי,
וּבְנָגְעוֹ בִּי
וְהָיִיתִי לְאִשָּׁה אַחֶרֶת,
וּפָנַי – לֹא הָיוּ לִי עוֹד,
וְאֶתְגַּדֵּל
כִּי אַתָּה מְגַדְּלֵנִי,
וְאֶתְנַשֵּׂא
כִּי אַתָּה מְנַשְּׂאֵנִי,
בְּיָדְךָ,
בְּרוּחֲךָ
הַטּוֹבָה,
מַאֲמִין בִּי
וְעוֹשֵׂנִי שֶׁאַאֲמִין בִּי.
לָקוּם
לַעֲשׂוֹת
לִפְעֹל
לְהַרְבּוֹת טוֹב
בָּעוֹלָם,
מִכּוֹחֲךָ זֶה
הַמִּתְגַּלֶּה בִּי.
הָאֲדָמָה
הַמְּצַפָּה לְגֶשֶׁם,
הָאִשָּׁה – לְאִישָׁהּ
שֶׁיַּגִּיעַ,
וְיַשְׁפִּיעַ,
וְיַעֲרֶה,
וְיַפְרֶה,
וְהִיא,
שֶׁהָיְתָה עֲלוּמָה,
מְכֻנֶּסֶת,
מֵעַתָּה – רְווּיָה,
תּוֹצִיא פִּרְיָהּ.
וְהִיא רַכָּה,
מְפֻיֶּסֶת.
תִּגְדְּלִי,
וְתִתְנַשְּׁלִי,
וְשׁוּב,
תִּכְאֲבִי
אֶת כְּאֵב הַגְּדִילָה,
בְּאֹמֶץ.
קִרְעִי בְּעֹז
אֶת הַמַּעֲטֶה
הַקָּשִׁיחַ,
הַקָּטָן –
מִמִּדּוֹתַיִךְ הַחֲדָשׁוֹת,
וְשׁוּב,
וְחוֹזֵר חֲלִילָה,
וְאָז…
תִּתְגַּלְּמִי,
תִּסְתַּגְּרִי בַּחֲשֵׁכָה,
תִּתְבּוֹדְדִי,
הִתְנַתְּקִי,
מֵאוֹר
מֵאֲוִיר
מֵאָדָם,
עַד לָרֶגַע שֶׁבּוֹ
לְגַמְרֵי לְבַד
תִּתְמַתְּחִי,
תִּפְרְשִׂי כְּנָפַיִם,
צִבְעוֹנִיּוֹת,
יָפָה,
קַלָּה,
אֶל מֶרְחָבִים,
אֶל גְּבָהִים,
שֶׁלֹּא שִׁעַרְתְּ קִיּוּמָם,
שֶׁלֹּא יָדַעְתְּ אוֹדוֹתָם,
שֶׁנָּבְטוּ בָּךְ
שָׁם,
בְּמַעֲמַקֵּי הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל.
אִלּוּ יָכֹלְתִּי
לְהַאֲרִיךְ זְרוֹעוֹתַי,
עוֹד וָעוֹד,
לְהַקִּיף בְּחִבּוּק
הָרִים יְרֻקִּים שֶׁל אָבִיב,
אִלּוּ יָכֹלְתִּי
לְהַאֲרִיךְ אֶצְבְּעוֹתַי,
לִלְקֹט בָּן
זְהַב שְׁבִילִים
שֶׁל עַנְנֵי בֹּקֶר,
לַחְפֹּן בְּיָדִי
רֹאשׁ עָטוּר תַּלְתַּלִּים,
שֶׁל סְבַךְ
צִמְחִיָּה פִּרְאִית,
לְהַצְמִיד פִּי,
בִּנְשִׁיקָה,
אֶל כָּל מַקּוֹר
שֶׁל צִפּוֹר,
מְצַיֶּצֶת שִׂמְחָתָהּ
לָעוֹלָם,
לָגַעַת בְּרֹךְ
בְּכָל זַחַל,
מְמַלֵּא כְּרֵסוֹ בִּדְמָמָה,
טֶרֶם יִתְגַּלֵּם
וְיַמְרִיא,
עֲטוּר כְּנָפַיִם
סַסְגּוֹנִיּוֹת,
לַאֲוִיר הָעוֹלָם.
כָּל אֵלּוּ,
וְעוֹד,
מַחְשְׁבוֹתַי,
הֲגִיגַי,
מַעֲיַן אַהֲבָתִי,
הַנּוֹבֵעַ בְּשִׁירַי,
מֵהֶם יִתְחַבְּרוּ,
יֵאָסְפוּ מִלּוֹתַי,
מֵאֵת הַנּוֹתֵן חַיִּים
לְכָל חַי.
אֲפִלּוּ מֹשֶׁה
שֶׁקָּרַן אוֹר פָּנָיו
שֶׁהִתְהַלֵּךְ כְּמַלְאָךְ לְפָנֶיךָ
לֶחֶם לֹא אָכַל
וּמַיִם לֹא שָׁתָה,
לֹא זָכָה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ.
"וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרַי",
כָּךְ שַׂחְתָּ לוֹ,
וַאֲנַחְנוּ מָה,
קְטַנִּים
פְּעוּטִים
לְעָפָר דָּמִינוּ,
אֲפִלּוּ אֶת אֲחוֹרֶיךָ
לֹא רָאִינוּ,
טוֹעִים וְתוֹעִים
בָּזֶה הַחֶלֶד
לֹא רוֹאִים
לֹא יוֹדְעִים
אַךְ מַמְשִׁיכִים לְבַקֵּשׁ פָּנֶיךָ
הַשְׁגָּחָתְךָ
וְטוּבְךָ,
זוֹכִים לְפֵרוּרֵי אוֹרְךָ,
וְהֵמָּה יַנְחוּנוּ בִּסְבַךְ הַדֶּרֶךְ,
כִּי בִּלְעֲדֵיהֶם
הַחֹשֶׁךְ הַגָּמוּר,
אֵין תְּקוּמָה.
סדרת "בראשית" – סדרת איכות חדשה ליצירה ישראלית
המשותפת להוצאת "רימונים" והוצאת "עמדה"
יוצאת עם ספר ראשון
* * * * * *
(310 עמודים, מחיר: 88 ש"ח)
יום שני 18.5.09
כחודש לפני שמאיר דנילוביץ קם לפנות בוקר, ירה בכל בני משפחתו והתאבד, התגרשתי מבעלי.
קוראים לי הדס לוינגר ואני, בת שלושים ושלוש, וחוקרת במשטרת ישראל. למרות שאם שואלים את אמא שלי אז ההגדרה היותר נכונה שהיא הייתה נוקטת בה, הייתה "עורכת-דין מצליחה שהחליטה לזרוק את הקריירה שלה לזבל ולהיות שוטרת".
בבוקר רענן של חודש מאי 2009, נמצאים מתים בדירתם שבגבעת שמואל, מאיר דנילוביץ, חני ושלושת ילדיהם. הרצח מתרחש בלב ליבה של שכונה שקטה שרובה ככולה מאוכלסת במשפחות המגזר הדתי-לאומי.
על חקירת האירוע מופקדת השוטרת הדס לוינגר, דתל"שית בעלת אישיות ססגונית ומקורית ותפיסת עולם שונה מאד מהערכים שעל ברכיהם גדלה, שבאופן מקרי הכירה בעבר את חני דנילוביץ. אט-אט חושפת הדס, באמצעות שיחות עם קרובים וחברים, את הדינמיקה המשפחתית והחיים הלוחצים והתחרותיים בקהילה הדתית-הלאומית בגבעת שמואל, עד שמגיעה לפתרונה המטלטל של התעלומה.
"משפחה הורגת" הוא ספרה השני של מיכל הרטשטיין. זהו ספר קולח, שזור הומור דק, שנון ואינטליגנטי, מסוג ספרי המתח שקשה להוריד מהם את העיניים אבל קורצו מחומר אחר, כזה הנוגע לכולנו, הישראלים.
עלילת הספר פורשת מנעד דמויות מפתיע שהוא בעצם מארג הישראליות כולה. היכולת של הרטשטיין לרקום אותם לרקמה אנושית אחת חיה, מותחת, מצחיקה ועצובה, היא סוד כוחו של הספר.
לא בכדי פותח ספר זה את סדרת בראשית מבית היוצר של הוצאת רימונים והוצאת עמדה, סדרה שלנגד עיניה ניצבת הישראליות העכשווית, אל מול הישראליות היהודית הנעוצה בשורשינו, כאן.
מיכל הרטשטיין, בת 38, דתל"שית (דתייה לשעבר), רואה חשבון, נשואה ואם לילד בן 6.5. ילידת רמת גן ומתגוררת בה עד היום.
"אני בנאדם חריג", היא אומרת על עצמה. נולדה בבית דתי, אך אף פעם לא הקפידה יותר מדי בענייני דת. לאט לאט איבדה אמונה, והיום היא מגדירה את עצמה אתאיסטית.
בגיל 16 התחילה ללמוד קונג-פו – בת יחידה בין עשרות בנים – והתמידה עד גיל 26 , (שם גם הכירה את בעלה). הייתה הנכדה היחידה, לסבה וסבתה מצד אביה, שהתגייסה לצבא. עפה מקורס קצינים וחזרה אחרי שערערה. בסופו של דבר הייתה קצינה מצטיינת.
אחרי הצבא התחילה ללמוד ארכיטקטורה בטכניון ועזבה אחרי 3 סמסטרים. למדה כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב, הייתה סטודנטית מצטיינת ובעלת מקצוע מבוקשת. גם בספר יש נגיעה במקצוע שלה, והוא דן, בין היתר, בסוגיות של כלכלת משפחה וחוסר איזון תקציבי.
מאז שהיא זוכרת את עצמה יצרה, בעיקר באומנות פלסטית. כשהייתה בצבא כתבה מספר סיפורים שזכו לתגובות נלהבות בין החיילות.
לאחר שבנה נולד הייתה פנוייה יותר לחפש את עצמה והתמקדה בכתיבה, שהפכה, אחרי ההורות, לדבר המרכזי בחייה. היא התחילה לכתוב בלוג באתר תפוז תחת זהות בדוייה. את ספרה הראשון פרסמה בהתחלה כבלוג בשם "לגעת באדום". בעקבות תגובות אוהדות, החליטה ב-2011 להוציאו בהוצאה פרטית תחת השם "וידויה של עגונת היי טק" (הספר נמצא במאות ספריות ברחבי הארץ). מיד אחריו התחילה לכתוב את ספרה השני "משפחה הורגת".
בכתיבתה היא מנסה להעביר מסר ומבקרת את תרבות הפנאי ותרבות הצריכה בישראל.
סדרת "בראשית" – סדרת איכות ליצירה ישראלית משותפת להוצאת "רימונים" ולהוצאת "עמדה", בעריכתם של יעל שכנאי ורן יגיל.
הסדרה מיועדת להיות סדרת איכות בעלת מספר כותרים מוגבל של עד 4 ספרים בשנה. כל כותר נבחר בקפידה על ידי צוות עורכים ולקטורים.
הסדרה חותרת להגיע ליוצרים לא מוכרים, ראויים לטיפוח – אלה שעורכי הסדרה צופים להם עתיד ספרותי מבטיח.
הישראליות עומדת בליבה של סדרת "בראשית". לא רק ההווה – הדופק הפועם ברחוב הישראלי ברבדים השונים של החברה – אלא גם העבר ההיסטורי שלנו, כישראליים. מכאן גם בא שמה של הסדרה: "בראשית" זו המילה הראשונה המופיעה בספר הספרים וכן מסמלת את ראשית דרכו של היוצר בעולם התרבות והספרות.
מדובר בסדרה שבה היוצר הוא שותף מלא במימון היצירה וברווחיה. נוכח המצב הקיים בשוק הספרים, המחבר חייב לשאת באחריות, יחד עם המו"ל, ולקחת סיכון כלכלי משותף בהוצאת ספרו. היוצר הוא שותף מלא בכל ההחלטות הקשורות בהפקת הספר, מעריכתו ועד יחסי הציבור שלו.
רן יגיל, סופר, מו"ל, עורך, מבקר ועיתונאי. בנו של הבדרן גדי יגיל ונכדו של שחקן התיאטרון הקאמרי והמטאטא, משה חורגל. את הקריירה הספרותית שלו החל כמשורר והשתייך לקבוצת "עכשיו 55" על שם מספר גיליון כתב העת "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד שבו הופיעו כל חברי הקבוצה.
זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2004. מאז 1995 הוא עורך שותף של כתב העת "עמדה" ביחד עם המשורר עמוס אדלהייט.
הוא מו"ל הוצאת "עמדה" המקדמת בעיקר ספרי שירה ישראליים ונובלות.
כתב שבעה ספרים, והוא עורך ביחד עם ירון אביטוב אנתולוגיות סיפורים בנושאים שונים, בין אלה נמנה קובץ שירים של המשורר נוח שטרן: "אגרוף גורלו המר", שיגיל אף כתב עליו את הרומן הביוגרפי "נקישות ורמזי אור".
עד לאחרונה עבד במעריב: היה עורך לשוני במוסף לספרות ובעל טור בעיתון בשם 'שיר והערה'. כמו כן כתב באופן קבוע ביקורות למוסף לספרות , "את" ו"סגנון".
יעל שכנאי, מו"ל ובעלים של הוצאת "רימונים" שהחלה את דרכה כהוצאה לאור המתמחה בספרות מתורגמת מספרדית ומקָטָלָאנִית. בשנים האחרונות הרחיבה ההוצאה את תחומי פעילותה וכיום ניתן למצוא על מדף הספרים שלה גם ספרות מקור, ספרות ילדים ונוער, ספרי שירה וספרי עיון. ספרי ההוצאה מופצים על ידי הוצאת כתר, ברשתות הספרים הגדולות ובחנויות הספרים הפרטיות ברחבי הארץ.
יעל שכנאי בעלת תעודה בעריכה לשונית וספרותית ותואר ראשון בספרות אנגלית ובפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן. לפני שייסדה את "רימונים", עבדה קרוב לעשור במתן שירותי עריכה ותרגום בהוצאות לאור גדולות ומוכרות בישראל.
הוציאה לאור ספר ילדים, "נמשים כמו כוכבים" ( בשנת 2004), ספר פרוזה "פירורי קינמון" (שנת 2008) ואת "אור נדלק במרפסת", הרומן האחרון שלה, שראה אור ב 2012, בספריית מעריב.
מה נשתנה במתנה השנה?
השנה תיהנו מהגדה של מתנה לפסח!
אביב הגיע פסח בא – הגדה של פסח לילדים
5 מתנות ייחודיות בערכה אביבית מיוחדת לפסח מהשירות הבולאי
השירות הבולאי של חברת דואר ישראל בשיתוף עם חברת "קלסיקלטת" הפיק לקראת חג הפסח מארז מתנה משפחתי מיוחד, "אביב הגיע פסח בא – הגדה של פסח לילדים", המעניק זמן איכות חווייתי, המשלב תוכן עשיר ומהנה, לחג הפסח.
בשירות הבולאי מציעים להעניק, מכל הלב, מארז מתנה מקורי ונפלא זה לכל בני המשפחה הכולל 5 מתנות ייחודיות: הגדה לילדים מאוירת מיוחדת לילדים, המבוססת על תכני ההגדה; גיליון בולים "הבול שלי" עם דמויות פרחים משעשעות; משחק טריוויה על חג הפסח לכל המשפחה – 54 כרטיסיות קשיחות עם שאלות ותשובות על החג ומנהגיו; דיסק שירים וסיפורים לחג ושובר הנחה לרכישת חוברות פעילות של דיסני. המארז יימכר במארז מיוחד בסניפי הדואר ברחבי הארץ ובאתר האינטרנט של חברת הדוארwww.postil.com במחיר 39.90 ₪ בלבד!
ירון רצון, מנהל השירות הבולאי ציין, כי זהו עוד מוצר שיקנה לכל המשפחה שעות של פעילות משותפת ומשעשעת. המוצר מקרב את ההורים והילדים לתחביב חינוכי, לערכיות, לשעות פנאי תרבותיות שיסחפו בשמחה את קהל הילדים ומשפחותיהם. הערכה הייחודית מקנה ערכים וגיליון הבולים המיוחד והמאויר, מהווה שגריר חינוכי חשוב. הפעילות המשותפת תהווה כלי להורים ולמשפחה לשליטה על שעות האיכות והפנאי של הילדים עם גושפנקא של בקרות חינוכיות.
השנה תתרום חברת "קלסיקלטת" מהכנסות המוצר לשתי עמותות: "גדולים מהחיים" לעזרה לילדים ונוער חולי סרטן, "לראות" – לעזרה ללקויי ראייה.
המלצתי: מתנה נפלאה לילדים בגיל המתאים !!!
מתויק תחת חגים, מנהגים, פעילות עם ילדים
מספרדית: יורם מלצר
* * * * * *
אנדרס, סטודנט צעיר ממדריד, הוא קורא כפייתי, הנוהג לגנוב ספר, בעודו קונה ספר אחר… עד שיום אחד הוא נתקל במקרה בספר מסתורי. זהו בדיוק הספר שמוציא לאור רב-עוצמה מבקש להשיג בכל מחיר, ולמטרות הידועות לו בלבד.
מדוע מעוניין המו"ל בספר המסתורי?
כיצד קשורה לכך אווה, מושא אהבתו של אנדרס ?
כיצד ישתלב בתעלומה אביו של אנדרס, פליט עולם הרוקנרול של שנות השמונים במדריד, מכור שנים לסמים, למין פרוע ובעל תאוות בצע משולחת רסן?
מה יש בו בכתב-היד הזה שמסכן כל-כך את העולם?
הספר המסתורי, מעין כתב-חידה, ישגר את הגיבור ואותנו אל עולמות אחרים, עולמות של אימה ואיום על החיים. עד מהרה ימצא את עצמו אנדרס מעורב במציאות שלא תיאר שהיא יכולה להתקיים. ספר שראה אור ולא ראה אור, ומו"ל שקיים ולא קיים, שכן הוא הפך לקליפה שלתוכה חדרה ישות שטנית, היא "נובמבר". ישות שטנית זו מתהלכת ברחובות העיר המודרנית, בדמות אדם מן הישוב, ומטרותיה להשתלט על המציאות, לשחק בנפשות ולעשות בהן כבתוך שלה. היא מנהלת ארגון מסודר של מלאכי-חבלה ומבקשת לגייס לשורותיה את הגיבור שלנו. עד היכן תגיע ידה הארוכה? מי מהדמויות תתגלה כמסווה נוסף לנוכחות השטנית? מה עושה חבורת השטן שפועלת בבית מבודד במדריד? מה מהות העסקה שכל אחד מאנשי החבורה הזאת מקבל על עצמו כשהוא הופך למשרתו של "נובמבר"? במה שונה הגיבור שלנו מכל העבדים ש"נובמבר" מצליח לנכס לעצמו?
"נובמבר" הוא ספר מתח ומסתורין שחוברים בו תככים אהבה ואימה. הוא מתרחש במדריד של היום, ונותן מבט אמין על ספרד מאז שחרורה מעול הרודן פרנקו ועד ימינו.
אנטוניו קלסאדו (יליד העיר קורדובה, 1968), היסטוריון וסופר, למד גיאוגרפיה והיסטוריה באוניברסיטת קורדובה. שימש בתפקידים שונים בשלטון המקומי באנדלוסיה.
קלסאדו כותב מנעוריו. זכה בפרסים רבים. שני הרומנים הקודמים שלו, “חוג הזאב" (2008) ו"צללים" (2009) זכו לשבחי הביקורת והקהל.
יורם מלצר, יליד חיפה (1963), עוסק בתרגום, (בעיקר מספרדית ופורטוגלית), סופר ועורך.
כמה משנות ילדותו עברו עליו בהונדורס. למד מדעי המחשב בטכניון, ובלשנות ומדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. פירסם סיפורים קצרים, מסות, רשימות ביקורת ותרגומי שירה ופרוזה, בכתבי עת ובמוספים ספרותיים. חי בירושלים.
תירגם מספריהם של פאולו קואלו (ביניהם: על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי, יומנו של מכשף, המכשפה מפורטובלו, ועוד), ארי דה-לוקה (אתה, שלי), מריו ורגס יוסה (חגיגת התיש), פרננדו פסואה (ספר אי הנחת, הבנקאי האנרכיסט), ועוד.
פרטים נוספים ניתן למצוא ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה" , להלן קישור:
מתויק תחת ספרות, ספרות מתורגמת, ספרים